ניתוח עקמת הפין
מצב של עקמת הוא מצב בו חלק מסויים של הפין ארוך יותר ולכן נוצרת נטיה של הפין. בניתוח לטיפול בעקמת של הפין מתבצע תיקון לקיצור חלקו הארוך יותר של הפין באמצעות תפרים המיישרים את הפין לכיוון הנכון. לדוגמה – במצב של עקמת בו הפין מוטה מטה, התפרים המיישרים יוצבו בחלקו העליון של הפין, הוא החלק הארוך יותר. חשוב לציין שתפרים אלה גורמים לקיצור מסוים של הפין, וניתן או אף מומלץ מאוד לשאול את המנתח בטרם הניתוח מהו שיעור הקיצור הצפוי. באופן עקרוני, שיעור הקיצור גדל ככל שהפין גדול יותר וככל שזווית העקמת גדולה יותר. אך עם זאת, ככל שסטיית הפין בעקבות העקמת גדולה יותר, כך גדל גם השיפור בעקבות הניתוח ואיתו גם שביעות הרצון של המטופל.
הניתוח עצמו מבוצע בהרדמה אזורית או כללית. ניתן להשתחרר מבית החולים ביום הניתוח או למחרתו, ומומלץ לחזור לפעילות מינית רק לאחר בין ארבעה לשישה שבועות.
הניתוח עצמו מבוצע בהרדמה אזורית או כללית. ניתן להשתחרר מבית החולים ביום הניתוח או למחרתו, ומומלץ לחזור לפעילות מינית רק לאחר בין ארבעה לשישה שבועות.
עקמת הפין
עקמת של הפין כשמה כן היא: מצב בו הפין נוטה לכיוון מסוים כאשר הוא זקוף. בעוד שלרוב הגברים אין איבר מין ישר לחלוטין, אצל הלוקים בעקמת הסטייה משמעותית יותר. העקמת יכולה להיות פגם מולד, או פגם נרכש. ניתן למצוא ביטויים שונים של הפגם: עקמת הפין כלפי מטה, מעלה או הצידה כתוצאה מהתפתחות לא סימטרית של הפין או כתוצאה ממחלת פיירוני. עקמת מולדת קיימת כבר מלידה ואפשר להבחין בה בעת זקפה. בגיל ההתבגרות, עם התפתחות הפין אצל נערים, הופכת העקמת בולטת ומודגשת יותר. מרכיבי התפקוד המיני, כמו איכות הזקפה, החשק המיני, השפיכה והאורגזמה, נשארים תקינים במצב של עקמת הפין המולדת. לעומת זאת, עקמת נרכשת של הפין שונה מאוד, כאשר עיקר ההבדל נמצא בשכיחות המחלה, בגורמים לה, במראה הפין וכן בפגיעה התפקודית. בעוד שלשני המצבים קיים מענה רפואי, הטיפול בהן שונה מאוד זה מזה. אבחון של עקמת מולדת נעשית ברוב המקרים על ידי הגבר הסובל ממנה.
עקמת הפין: טיפול
לא פעם נשאלים אורולוגים המטפלים בבעיות התפקוד מיני האם כדאי לטפל בעקמת של הפין. בעבר הטיפול בה היה פשטני וטכני: המטופל היה נשאל על ידי הרופא האם במצב של זקפה מלאה הוא מסוגל לבצע חדירה, ובמקרה שלא היה קושי תפקודי לביצוע חדירה המליץ הרופא למטופל שלא לעבור ניתוח. כיום השלכות המצב מובנות ונבחנות במובן רחב יותר, והמטופל הוא שמחליט האם לתקן את העקמת או לא, לאחר יעוץ פרטני והערכה מקיפה ויסודית של הרופא והמנתח. כדי לקבל את המלצת הטיפול הטובה ביותר, מומלץ להביא לפגישת הייעוץ תמונות של הפין במצב של זקפה מלאה ככל שניתן ורצוי לצלם את הפין מזוויות שונות. הרופא המנתח יוכל להתרשם מצורת הפין ולתכנן יחד עם המטופל את הניתוח.
קושי בחדירה קיים בדרך כלל כאשר נטיית הפין בשל העקמת היא בזווית משמעותית (לפחות כ- 30-40 מעלות) אך חשוב לזכור שיכולת חדירה מושפעת גם מכיוון העקמת, ממבנה גופם של בני הזוג, מגודל הפין ומשיקולים נוספים. מעבר לצד הטכני של היכולת לחדירה, עקמת בפין, קלה ככל שתהיה, משפיעה לעתים גם על תפיסת הגוף וההערכה העצמית. בהחלטה לגבי הצורך בניתוח, אין להתעלם משיקולים שאינם טכניים – שיקולים ריגשיים, אישיים ופסיכולוגיים. גברים הסובלים מעקמת הפין מפתחים לעיתים חשש ממפגשים בהם יכול הפין להיחשף במצב זקוף לעיני אחרים, או ממפגש העלול להסתיים בסיטואציה מינית. כך יכולה העקמת לגרום לירידה בביטחון העצמי או להשלכות נוספות במישור הפסיכולוגי-אישי, החברתי והזוגי.
בשנת 2010 פרסמתי מחקר ראשון בתחומו על ההשלכות הפסיכו-סוציאליות של הניתוח השחזורי לטיפול בעקמת מולדת של הפין. משתתפי המחקר כולם היו בעלי עקמת פין מולדת אך מסוגלים לבצע חדירה (הזווית הממוצעת לעקמת בקרב משתתפי המחקר הייתה 37 מעלות, בטווח של 28-55 מעלות), ולמעשה ביקשו לעבור את הניתוח בשל רצונם בשיפור מראה הפין. מהמחקר עולה כי הניתוח השחזורי העניק למטופלים שיפור והקלה משמעותיים בתחומים רבים כמו זוגיות, ביטחון עצמי ומיניות, וכן בחשק המיני ובשביעות הרצון מהפעילות המינית. גילם הממוצע של המשתתפים במחקר היה 27, זאת על אף שרובם, כמו רוב הגברים בעלי העקמת המולדת, שמו לב לפגם כבר בשנות גיל ההתבגרות הראשונות. את המחקר, אשר פורסם בכתב העת החשוב Journal of Sexual Medicine והוצג בכנסים מרכזיים בארץ ובעולם, ניתן למצוא בלחיצה על הקישור הזה.
אם כן, באמצעות ניתוח ניתן היום לטפל בעקמת גם כשזו לא מפריעה לסובל ממנה לחדור. חשוב לזכור שעקמת מולדת לא חולפת או משתפרת מעצמה וכן שאין בנמצא טיפול לעקמת מולדת שאינו טיפול ניתוחי. אלה המעוניינים בטיפול בבעיה לא צריכים להתמודד שנים ארוכות עם ההשלכות החברתיות, התפקודיות והפסיכולוגיות של העקמת. מומלץ לקבל את המידע אודות הניתוח ולהחליט תוך התייעצות עם רופא ומנתח ולפי צרכיו ורצונו של המטופל.
קושי בחדירה קיים בדרך כלל כאשר נטיית הפין בשל העקמת היא בזווית משמעותית (לפחות כ- 30-40 מעלות) אך חשוב לזכור שיכולת חדירה מושפעת גם מכיוון העקמת, ממבנה גופם של בני הזוג, מגודל הפין ומשיקולים נוספים. מעבר לצד הטכני של היכולת לחדירה, עקמת בפין, קלה ככל שתהיה, משפיעה לעתים גם על תפיסת הגוף וההערכה העצמית. בהחלטה לגבי הצורך בניתוח, אין להתעלם משיקולים שאינם טכניים – שיקולים ריגשיים, אישיים ופסיכולוגיים. גברים הסובלים מעקמת הפין מפתחים לעיתים חשש ממפגשים בהם יכול הפין להיחשף במצב זקוף לעיני אחרים, או ממפגש העלול להסתיים בסיטואציה מינית. כך יכולה העקמת לגרום לירידה בביטחון העצמי או להשלכות נוספות במישור הפסיכולוגי-אישי, החברתי והזוגי.
בשנת 2010 פרסמתי מחקר ראשון בתחומו על ההשלכות הפסיכו-סוציאליות של הניתוח השחזורי לטיפול בעקמת מולדת של הפין. משתתפי המחקר כולם היו בעלי עקמת פין מולדת אך מסוגלים לבצע חדירה (הזווית הממוצעת לעקמת בקרב משתתפי המחקר הייתה 37 מעלות, בטווח של 28-55 מעלות), ולמעשה ביקשו לעבור את הניתוח בשל רצונם בשיפור מראה הפין. מהמחקר עולה כי הניתוח השחזורי העניק למטופלים שיפור והקלה משמעותיים בתחומים רבים כמו זוגיות, ביטחון עצמי ומיניות, וכן בחשק המיני ובשביעות הרצון מהפעילות המינית. גילם הממוצע של המשתתפים במחקר היה 27, זאת על אף שרובם, כמו רוב הגברים בעלי העקמת המולדת, שמו לב לפגם כבר בשנות גיל ההתבגרות הראשונות. את המחקר, אשר פורסם בכתב העת החשוב Journal of Sexual Medicine והוצג בכנסים מרכזיים בארץ ובעולם, ניתן למצוא בלחיצה על הקישור הזה.
אם כן, באמצעות ניתוח ניתן היום לטפל בעקמת גם כשזו לא מפריעה לסובל ממנה לחדור. חשוב לזכור שעקמת מולדת לא חולפת או משתפרת מעצמה וכן שאין בנמצא טיפול לעקמת מולדת שאינו טיפול ניתוחי. אלה המעוניינים בטיפול בבעיה לא צריכים להתמודד שנים ארוכות עם ההשלכות החברתיות, התפקודיות והפסיכולוגיות של העקמת. מומלץ לקבל את המידע אודות הניתוח ולהחליט תוך התייעצות עם רופא ומנתח ולפי צרכיו ורצונו של המטופל.
